האם ידעת שיש מחר חג יהודי שחוגג עצים על ידי אכילת פירות חדשים? זה נקרא ראש השנה לאילנות, המסמן את תחילת השנה החקלאית בלוח השנה היהודי. לתאריך זה יש משמעות כלכלית רבה בעולם שהיה פעם חקלאי ברובו.
אולי אתה תוהה מדוע אני מדבר על כך בבלוג על פרקינסון. האם השתגעתי? סלח לי על משחק המילים 🙂 למרבה ההפתעה, יש קשר משמעותי בין פרקינסון לסביבה, וחשבתי שיהיה מעניין להתבונן בזה לרגע.
הגורם לפרקינסון אינו ברור, אך מומחים רבים, כולל באס בלום מהולנד ואי. ריי דורסי, מציעים כי “שלושה רעלים סביבתיים הם ככל הנראה בין הגורמים העיקריים למחלת פרקינסון – חומרי הדברה מסוימים, ממס טריכלורואתילן וזיהום אוויר. כל שלושת הרעלים הסביבתיים נפוצים, רבים מהם משפיעים על תפקוד המיטוכונדריה, וכולם יכולים להגיע לבני אדם דרך שאיפה ובליעה.” נראה כי הסביבה היא מועמדת מובילה לגורם לפרקינסון.
המזונות הטובים והגרועים ביותר לאכילה: לאחרונה התייחסתי למאמר המציין את המזונות הטובים והגרועים ביותר לפרקינסון. הפריטים המובילים היו ירקות טריים, פירות טריים ואגוזים, בעוד שהגרועים ביותר היו ירקות משומרים. יש קשר ברור בין המאבק במחלה לבין הפירות, הירקות והאגוזים מהעולם החקלאי.
לא ממש אדוני העולם: כשאני יושב כאן בכאב מזיהום שנגרם על ידי סוכן חיידקי, חשוב להתבונן בכך שהשליטה שלנו בעולם ובטבע אינה שלמה.
התחדשות: כולנו שחיים ועובדים בערים שוכחים לעיתים קרובות את הקשר לדברים הפשוטים בעולם. יום זה הוא תזכורת שימושית, כפי שיש לחברות ודתות אחרות גרסאות משלהן, להתבונן בעובדה שהעולם הוא מערכת אקולוגית מאוזנת בעדינות. אני לא מדבר על הוויכוח הסביבתי הפוליטי שבו אינני מתכוון לעסוק, אלא על הסביבה הבסיסית שאנו מופקדים על שמירתה. כפי שאמר הרב סאקס המנוח והגדול, “הציווי האקולוגי של היהדות הוא איזון עדין בין ‘לכבוש ולרדות’ בטבע לבין ‘לעבוד ולשמור’ אותו. חוקי היהדות אוסרים על בזבוז מיותר, השמדת מינים, והרס וניצול יתר של הסביבה. העיקרון הכללי הוא שעלינו לראות את עצמנו כשומרי העולם למען הדורות הבאים.”
ייתכן שהגורם לפרקינסון טמון בדרך שבה ‘שיחקנו’ עם המערכת האקולוגית לאורך הדורות, וייתכן שהתרופה טמונה באותו מקור עצמו. לעת עתה, אראה בתזכורת זו לקשר הסימביוטי שלנו עם הטבע כמקור להתחדשות.
