דומינו – מבט חיובי על אפקט הדומינו
לצערי, כל מי שמעורב בהתמודדות עם בעיות בריאות (או טראומה/טרגדיה אחרת) מכיר את אפקט הדומינו על האנשים הקשורים למטופל – בני המשפחה, בעבודה, חברים, עובדי בריאות. המטופל (או האדם עם בעיות הבריאות כפי שמעדיפים לקרוא לו) עשוי לעיתים להיות ‘אפס האדמה’ אך יש לעיתים קרובות השפעה היקפית משמעותית פיזית, רגשית, כלכלית. זה גם עובד לחיוב ואם מכוונים נכון אני מאמין שזה כוח לטובה.
הופתעתי והצטערתי מהעובדה שאנשים אמיתיים – כולל חברים אמיתיים ועמיתים לטווח ארוך – נפגעו ממחלתי אך יש מעט שאני יכול לעשות כדי לשלוט בחלק מהמציאות הפיזית שאני חי בה. עם זאת, יש לי בהווה ובעתיד השפעה עצומה על הדרך שבה אנשים מרגישים ועל רווחתם הרגשית ולכל מטופל במידה רבה או פחותה יש את אלמנט ההשפעה הזה.
למען האמת, יש ימים שבהם אני לא מרגיש כמו להיות “טוב” – אני בכאב, אני מפחד/מפוחד, אני רק רוצה קצת טיפול ותשומת לב, ולעיתים אני רוצה שאנשים יזכרו שאני המטופל ושאני עובר זמנים קשים גם כן, לפעמים אני מרגיש שזה לא הוגן. אני חושב שכולנו עושים את זה (אלא אם אני מפספס משהו). זה נורמלי ויש לצפות לכך ואשתי/ילדיי רואים את זה מדי פעם (ובכן אולי יותר ממה שהייתי רוצה).
אנחנו – כמטופלים – עם זאת מחזיקים ביכולת לנסות להשפיע על אנשים לחיוב. זה יכול להיות פשוט כמו חיוך, מילה טובה, תודה או שזה יכול להיות מעשה חיובי או שזה יכול אפילו להיות הימנעות מהפצצה של מילה כועסת שאנחנו פתאום מרגישים כמו לזרוק באופן לא הוגן בידיעה שזה יפגע. מטופלים הם קצת כמו תא סוללה נטען במובן הזה וזה באמת חשוב.
כפי שציטטתי בעבר – וינסטון צ’רצ’יל אמר מפורסם: “גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול”. הנקודה שלי היא שזה ניצחון כפול – אתה יכול להשפיע על עצמך, על הסובבים אותך וליצור השפעה חיובית מצטברת.
זה כמובן קל יותר לומר מאשר לעשות – וזה משפיע על כולנו בכל מצב. הכל מסתכם בגישה. עבורי, אני לעיתים קרובות צריך קצת זמן לעבד דברים. אני יכול לפעמים להתנגד לרעיון או לחשוב על המקרה הגרוע ביותר אבל צריך זמן לנשום ולעבד.
קח את המאמר הזה כדוגמה אמיתית. לרגע חשבתי להפוך את המאמר הזה למאמר על כמה זה לא הוגן שגם מטופלים נושאים באשמה על ההשפעה שמצבם גורם לאהוביהם. זה כמובן נכון במידה מסוימת אבל איך זה עוזר למישהו. לא נתתי לעצמי PSP אפשרי ולכולם יש את המאבקים והאתגרים שלהם. ואז כשחשבתי על זה הזכרתי לעצמי שיש קו כסף בכל ענן ושהמחלה הנוראית הזו (כמה שאני באמת שונא אותה) שמה אותי במקום שבו אני עדיין יכול להשפיע לחיוב. זה מסר שמרגיש לי הרבה יותר בעל ערך ואמיתי.
אז כן – יש דומינו שפגעו באנשים ואני מאחל שהם לא היו קורים אבל זה תלוי בי לעשות מה שאני יכול במצב שאני נמצא בו כדי ליצור דומינו בכיוון החיובי – כמו שזה עבור רבים מאיתנו.
כמובן שזה דו כיווני וזה כמובן צריך להיפגש עם חיוביות ואמפתיה בחזרה – זה לא רחוב חד סטרי – אבל לפעמים שני עוולות לא עושים צדק. אף אחד מזה לא יעצור חלק מהמצבי רוח והחוסר מנוחה כשאני עובר פתאום… אני כמובן, בסופו של יום, עובר מסע קשה אז זה כמו כל הדברים לפעמים שני צעדים קדימה ותקווה לפחות צעד אחורה… אבל תסבלו אותי.
שחמט כשאני כותב את זה אני מתיישב לשגרה חדשה-ישנה ולמעשה אני שמח לדווח שלקחתי תחביב חדש – שחמט. תמיד אהבתי את זה אבל רק כשחקן אינטואיטיבי ללא שיעורים פורמליים. מעולם לא למדתי את המהלכים הפותחים, איך לסיים את המשחק, איך לעבוד נגד השעון. אני חושב שזה טוב לי מבחינה מנטלית אז אני לוקח את זה. זה היה זה או מרוצי מכוניות סימולציה… הילדים שלי הטילו וטו על זה ואמרו שאני אבזבז הרבה כסף מראש על משהו שלא אדבק בו… הם צודקים.
לגבי ההצעות הרבות האחרות – בבקשה אל תכעסו שלא קיבלתי אתכם בהכרח עדיין – זה מרגיש צעד חיובי אז לעת עתה אנחנו מתקדמים.
