!אני אודה בכך. אני מתרגש. ממש מתרגש. הבת שלי מתחתנת בעוד 23 ימים בלבד (בעזרת ה’!!!!). ואני שמח!
אני שמח כי היא שמחה, ואני שמח כי אני שמח. ככל שחתונות הולכות – זה יחסית רגוע, אני מניח, ומאז שנראה כי שיתוק הפנים (Bell’s Palsy) כמעט מאחוריי, התחלתי להרגיש מעט טוב יותר ורגוע יותר עכשיו כשהסטרואידים הסתיימו. לחץ הדם שלי חזר למצב נורמלי.
ברגע זה, הדבר החשוב ביותר הוא שהחתונה באמת מצליחה לנצח את המאבק על תשומת הלב והמיינדסט מול ה‑PSP.
כאן לא נהוג שאבות הנישאים נושאים נאומים בחתונה, אבל אילו זה היה קורה — זה היה נאום לפנתיאון, ואני כותב אותו בכל מקרה כדי שלבתי יהיה אותו ליום הגדול.
דאגתי (ועדיין יש לי חששות) שה‑PSP יתערב וישמש עננה מעל החתונה עבורי ועבור אחרים, אבל כאן ועכשיו — החתונה מעניקה לי דחיפה חיובית משמעותית שאני שמח לחלוק.
התלבטתי עם חבר אם עליי לומר זאת — יש בזה סיכון של “לפתות את הגורל”, וכדומה — אבל הוא אמר ששחרור האנרגיה החיובית יהיה דבר טוב, ואני מסכים איתו.
זה לא יהיה קל — יש אתגרים לוגיסטיים של להיות בכיסא גלגלים והסיכון של קפיאה וכד’ — אבל אני מתפלל שהשמחה והמון אדרנלין ידחפו אותי קדימה. יש לי גם חברים טובים שמוכנים לעזור, ומלון מוזמן למנוחה לפני הטקס.
זה רק יום אחד — אבל אני מקווה שהוא יתדלק אותי לפני, במהלך ואחרי, ואני אסיר תודה על הדחיפה.
הלוואי שהחתונה תמשיך לנצח את ה‑PSP.
