|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
אני יושב כאן עכשיו ומתאושש ממה שאני יכול לתאר רק כגיהינום.
לפני כחצי שעה שכבתי בנוחות במיטה כשלפתע התפרץ כאב עצבי עז בחלק העליון של הירך. אין לי מושג מה גרם לזה. מה שאני כן יודע הוא שזה היה שונה מכל דבר שחוויתי אי פעם.
עד הערב, הכאב החמור ביותר שהכרתי היה ניקור מותני שהסתבך ופגע בעצב פעמיים. צרחתי. מה שקרה הערב היה גרוע יותר. הרבה יותר גרוע. והוא פשוט לא הרפה.
אשתי הביאה לי בקבוק מים חמים ואיבופרופן, אבל שום דבר מזה לא השפיע. ואז ביקשתי את אקדח העיסוי שקניתי לאחרונה.
הדקות הבאות הרגישו כמו קרב. הכאב התפשט למעלה, למטה ולצדדים לאורך הרגל – מאזור המפשעה ועד מעט מעל הברך. לשמחתי, אקדח העיסוי התחיל בסופו של דבר להשפיע, ובהדרגה הצלחתי להשתלט על המצב.
כרגע אני יושב זקוף, עם אקדח העיסוי לצדי ועם מכשיר העיסוי לירך פועל. הכאב נמצא כרגע מתחת ל־3 מתוך 10. אני מסרב לשכב. במקום זה אני כותב את הפוסט הזה וצופה במונדיאל כדי להסיח את דעתי.
אני באמת מפחד שזה יחזור.
חשבתי להמתין קצת לפני שאעלה את המינון של התרופה החדשה שלי, גאבאפנטין, אבל אחרי הערב הזה אדבר עם הרופא בבוקר.
חשבתי שאני מבין מהו כאב. הערב לימד אותי אחרת.
אם מישהו חווה כאב עצבי מהסוג הזה, אשמח מאוד לשמוע עצות. נכון לעכשיו נראה שעיסוי אינטנסיבי הוא הדבר היחיד שעוזר.
למה אני מפרסם את זה בזמן אמת?
בחלקו כי הכתיבה עוזרת לי להסיח את דעתי מהכאב.
בחלקו כי אני רוצה לדעת אם אחרים חוו משהו דומה.
ובחלקו כי ברגע זה אני פשוט מתפלל שזה היה אירוע חד־פעמי.
פוסט־סקריפטום, 7:00 בבוקר: סרט האימה – חלק א׳
הכאב עכשיו ירד למה שהייתי מתאר כ־7/10 עמום וקבוע. במהלך הלילה לקחתי סבב נוסף של תרופות ודיברתי עם רופא.
לקחתי שילוב של אופטלגין, איבופרופן, אקמול, וולטרן ו־CBD באידוי – למעשה כמעט כל מה שהיה לי בהישג יד – ושתיתי שלושה בקבוקי מים מלאים.
אני מתכוון להמשיך עם התרופה החדשה שנרשמה לי, זו שנבנית בהדרגה ומשפיעה לאורך זמן. כמובן שגם אקדח העיסוי המשיך לעבוד שעות נוספות, ובסופו של דבר הצלחתי להשתלט על המצב.
הצלחתי גם לישון. בסך הכול ישנתי כארבע שעות, כולל הזמן שלפני ואחרי ההתקף. כרגע הכאב עדיין נמצא סביב 7/10, אבל לפחות הוא עמום ונסבל יותר. בהמשך היום אדבר שוב עם הרופא שלי כדי להבין מה הצעד הבא.
כל זה כדי לומר שאני בסדר.
ירדנו ממה שהרגיש לי כמו 15/10 למשהו שאפשר להתמודד איתו.
אבל אני לא מתכוון להעמיד פנים שאני לא מפחד.
