הלמידה לעולם אינה נפסקת – ואין לי מושג מה הנושא הבא

Getting your Trinity Audio player ready...

נדמה לי שבשנים האחרונות למדתי על החיים יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחיי. בניגוד לאוניברסיטה, אלה אינם קורסי בחירה שבחרתי לעצמי. אלה שיעורים שהחיים הגישו לי, מסיבות שאינני מבין, אך למד לקבל.

רשימת הנושאים שלמדתי כה ארוכה, עד שאי אפשר באמת להעלות אותה על הכתב. הנושא האחרון הוא ההתמודדות עם כאב עז. אני חייב לומר שזה אינו המקצוע האהוב עליי. למעשה, ייתכן שהוא מדורג אפילו מתחת ללטינית בבית הספר ולבחינות המתקדמות במיסוי.

היום אחר הצהריים קיבלתי שיעור נוסף. הכאב הלך והתגבר במהירות. זו לא הייתה אחת מההתפרצויות הפתאומיות שחוויתי לאחרונה, אך היה ברור שהוא מתקדם בכיוון הלא נכון. לקחתי איבופרופן והוא לא עזר. אחר כך לקחתי אופטלגין, וגם הוא לא הצליח לעצור את הכאב. לבסוף הגעתי לכדור אופיאטי. בתוך זמן קצר ירדה עוצמת הכאב מרמה של 8 מתוך 10 לרמה של 2 או 3.

הייתה בכך הקלה, אך לא בלי מחיר. אני מודע היטב לסכנת ההתמכרות שבתרופות אופיאטיות, ואינני אוהב את הערפול שהן מביאות איתן. ובכל זאת, במקרה הזה המחיר היה כדאי.

גם הכאב עצמו לימד אותי כמה דברים. נשימות עמוקות באמת עוזרות. שיטת הנשימה “4 בקופסה” הוכיחה את עצמה כיעילה באופן מפתיע ברגעים של סבל ממשי. למדתי גם שבקשת עזרה בנועם יעילה יותר מצעקה, גם כאשר כל אינסטינקט בגוף דוחף לכיוון ההפוך.

אני לומד שפתרונות ארוכי טווח דורשים סבלנות. תרופות כמו גאבאפנטין זקוקות לזמן כדי להצטבר בגוף לפני שהשפעתן מורגשת. אני גם מגלה שתרופות שונות משפיעות באופן שונה על אנשים שונים, ושמציאת האיזון הנכון היא מסע בפני עצמו.

שיעור נוסף הוא החשיבות שבהמשך הפעילות הגופנית. הכאב מעודד כניעה. הוא לוחש שמנוחה היא האפשרות ההגיונית היחידה. ובכל זאת, אני יודע שוויתור מוחלט רק ייצור בעיות חדשות. האתגר הוא להמשיך לנוע, תוך כיבוד המגבלות שהכאב מציב. הבוקר עשיתי שיעור יוגה עם המטפל שלי. זה היה קשה, ונאלצנו להימנע מכמה תנועות, אבל היה חשוב כל כך להמשיך ולהתאמץ.

אולי השיעור הגדול מכולם הוא ההבנה עד כמה כאב כרוני יכול להיות משתק. מיליוני אנשים חיים עם כאבי עצבים, כאבי גב קשים, מיגרנות ומצבים רבים אחרים. עד שלא חווים זאת בעצמנו, קשה להבין עד כמה הדבר משפיע על כל תחומי החיים.

ושוב אני מוצא את עצמי חוזר למסקנה שהפכה למוכרת לאורך המסע שלי עם PSP. דברים רבים קשים הרבה יותר מכפי שציפיתי, אך הם גם ניתנים להתמודדות הרבה יותר מכפי שדמיינתי. המציאות יכולה להיות מטלטלת, אבל אפשר להתמודד איתה.

איש מאיתנו אינו יודע מה היה קורה אילו בחר בדרך אחרת. איננו יודעים כיצד היו הדברים מתפתחים אילו קיבלנו החלטה שונה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את ההחלטה הטובה ביותר על סמך המידע שיש לנו באותו רגע, ואז להמשיך קדימה.

וכך אני ממשיך ללמוד. אני לומד על פרישה. אני לומד על PSP. ונראה שהקב”ה החליט שגם כאב יהיה אחד מתחומי ההתמחות שלי.

מה יהיה הנושא הבא? אין לי מושג.

אם מותר לי לבקש, הייתי שמח שהפעם יהיה זה משהו נעים יותר. איכשהו, אני חושד שעוד אתגר ממתין מעבר לפינה. ואם אכן כך יהיה, אעשה כמיטב יכולתי ללמוד גם את השיעור הזה.

למרות כל הקשיים, המאמץ שווה את זה. חרף הכאב, זכיתי לשבת נפלאה עם המשפחה שלי. שיחקתי משחקי קופסה, ביליתי זמן איכות אמיתי עם אמי, ועל הדרך גם ניצחתי ברוב המשחקים. אפילו האופיאטים לא הצליחו למנוע ממני את ההישג הזה.

כולנו חזקים יותר מכפי שאנחנו חושבים. נבראנו עם היכולת להתמודד גם עם אתגרים שנראים בתחילה בלתי אפשריים. התמורה שבהמשך החיים, המשפחה, החברים ורגעי האושר הקטנים הופכת את המאבק לכדאי.

אני מאחל לכולם שבוע טוב, והרבה כוח להתמודד עם כל השיעורים שהחיים עוד יביאו בדרכנו.

Leave a Reply

Discover more from Living Life with PSP

Subscribe now to keep reading and get access to the full archive.

Continue reading