
לומד איזון, הספר השלישי נגנז ו-20 דולר ירדו לטמיון 😉
אני לא מדבר כאן על אחד מהתסמינים העיקריים שלי – איזון ותנועה. אני מדבר על איזון בין חיים לעבודה, שמרגיש לי קשה לא פחות לשלוט בו. איזון מעולם לא היה

אני לא מדבר כאן על אחד מהתסמינים העיקריים שלי – איזון ותנועה. אני מדבר על איזון בין חיים לעבודה, שמרגיש לי קשה לא פחות לשלוט בו. איזון מעולם לא היה

I have never felt more frustrated in my life. Before PSP, I was a partner at a Big 4 consulting firm and Head of Consulting in my country. I wasn’t

מעולם לא הרגשתי תסכול גדול יותר בחיי. לפני ה-PSP, הייתי שותף בחברת ייעוץ מהארבע הגדולות, וראש מחלקת הייעוץ במדינה שלי. לא הייתי מפורסם, אבל כיבדו אותי. הייתה לי קול. עכשיו,
לעיתים קרובות חשבתי לתאר יום אחד כדי לתת לאנשים הצצה לחיים עם PSP. היום הוא היום הראשון של שנת 2026, וזה מרגיש כמו הזמן הנכון. כשאני מהרהר, זה היה יום

I am delighted to share that I have just completed and received approval for publication of both paperback and Kindle editions of my personal story of living with Progressive Supranuclear
אני שמח לבשר שסיימתי וקיבלתי אישור לפרסום של מהדורות כריכה רכה וקינדל לסיפור האישי שלי עם Progressive Supranuclear Palsy, יחד עם חוויותיהם של כמה מטפלים נדיבים במיוחד. אני מאמין שהספר
I’m going to disappoint my mother-in-law (never a good idea!) because we discussed last night that I’d write about the word “OK,” how we use it to dodge hard conversations,
אני עומד לאכזב את חמותי (מעולם לא רעיון טוב!) כי דיברנו אתמול בערב שאכתוב על המילה “OK”, איך אנחנו משתמשים בה כדי להתחמק משיחות קשות, להחליק אי נוחות, ולעבור לנושאים
I write these words as therapy, and to share what it feels like to live with PSP. But if I’m honest, it’s easier for me in some ways than it
אני כותב את המילים האלה כטיפול עצמי, וגם כדי לשתף איך זה מרגיש לחיות עם PSP. אבל אם להיות כנה, לי זה קל יותר במובנים מסוימים מאשר לאנשים רבים מסביבי.

Today, I want to take a moment to be positive and full of gratitude. I know there are many potential negatives to focus on when writing a PSP blog, and
היום אני רוצה לקחת רגע להיות חיובי ומלא הכרת תודה. אני יודע שיש הרבה דברים שליליים שאפשר להתמקד בהם כשכותבים בלוג על PSP, והרבה מאיתנו שחיים עם האבחנה הזו נמצאים
I feel very fortunate that my cognitive skills have stayed strong, at least relative to before, and that I have been able to use them in ways that matter to
אני חש בר מזל על כך שהכישורים הקוגניטיביים שלי נותרו חזקים, לפחות ביחס לעבר, ושהצלחתי להשתמש בהם בדרכים שחשובות לי. זהו דבר שרבים מקבלים כמובן מאליו, אך אני בהחלט לא.
כשקרעתי את הרצועה הצולבת בברך והחליפו לי אותה, או כשהתוספתן שלי כמעט התפוצץ, הכאב היה עז אבל פשוט להבנה. הייתה סיבה ברורה ופתרון ברור. Progressive Supranuclear Palsy (PSP) הוא משהו

When I tore my ACL and had it replaced, or when my appendix nearly ruptured, the pain was intense but simple to understand. There was a clear cause and a

As the year draws to a close and social media fills with “2025 in Review” posts, I’ve been reflecting on my own journey. It’s not the year I ever wanted,
לקראת סוף השנה, כשהרשתות החברתיות מלאות בפוסטים של “2025 בסקירה”, התחלתי להרהר במסע שלי עצמי. זו לא השנה שרציתי אי פעם, ולא כזו שהייתי מאחל למשפחה שלי. מיותר לומר. לעולם
I’ve used the hurricane analogy before, but only with hindsight for mild storms. The last few days feel different. It’s not a Category Five – those are still very very
הוריקן של PSP… כבר השתמשתי במטאפורת ההוריקן בעבר, אבל רק לסערות קלות. הימים האחרונים מרגישים שונים. זה לא קטגוריה חמש – אלה עדיין רחוקים מאוד, מקווה – אבל זה יותר

In my former career, when I went for promotion to Director in the UK, I spent two days in an assessment centre – role-playing with actors, being videoed, and observed
בקריירה הקודמת שלי, כשהתמודדתי על קידום לתפקיד מנהל בבריטניה, ביליתי יומיים במרכז הערכה: משחקי תפקידים עם שחקנים, צילום בווידאו והשגחה מתמדת. המשוב היה ברור: ראו בי מועמד חזק לעתיד. אבל

The lull is over, and my book is finally published – time to practice what I preach. Last week, I wrote about being on a plateau, but during that time,