I am definitely stubborn. I don’t think I am stubborn in the worst possible way. I do listen to people. I take advice on board. I change things when I
אני בהחלט עקשן. אני לא חושב שאני עקשן בצורה הכי גרועה שאפשר. אני כן מקשיב לאנשים. אני מקבל עצות. אני משנה דברים כשצריך. אבל אני באמת לא אוהב להתרחק ממטרה
אתמול קיבלתי הפתעה נעימה מאוד מאל על, חברת התעופה שטסתי איתה יותר מכל חברת תעופה אחרת. הם העניקו לי מעמד Gold לכל החיים. התרגשתי באמת. ואז גיליתי שהחברות שלי “לכל
Yesterday, I received a very pleasant surprise from EL AL, the airline I have flown with more than any other. They gave me Gold membership for life. I was genuinely
Over the last few days, as part of my goal to lead prayers on the Jewish New Year, I have made a big effort to understand the prayers I will
בימים האחרונים, כחלק מהמטרה שלי להוביל את התפילות בראש השנה, השקעתי מאמץ גדול בניסיון להבין לעומק ככל האפשר את התפילות שאותן אני עתיד להוביל. אחרי יום שלם שבו נאבקתי בעיצוב
אחת הסכנות שבכתיבה חיובית היא שאתה כמעט בהכרח מכין את עצמך לנפילה. אני מכיר את כל הקלישאות. רגשות משתנים. נסיבות משתנות. ימים טובים הופכים לימים רעים וימים רעים הופכים לימים
One of the dangers of writing positively is that you inevitably set yourself up for a fall. I know all the clichés. Feelings change. Circumstances change. Good days become bad
כשמדברים על אופיואידים, הדבר הראשון שעולה בדרך כלל לראש הוא התמכרות. אמנם לא רציתי את ה-PSP, אבל המחלה נתנה לי זמן אמיתי לחשוב על דברים שבאמת חשובים, וגם לחוות
When people talk about opioids, addiction is usually the first thing that comes to mind. Although I didn’t want PSP, it has given me real time to think and live
I’ve recently implemented some feedback software on the website because although this started as a personal blog designed for me to express my feelings and communicate them to my loved
לאחרונה הוספתי לאתר מערכת לקבלת משוב, משום שלמרות שהבלוג הזה התחיל כבלוג אישי שנועד לאפשר לי לבטא את הרגשות שלי ולשתף בהם את האנשים הקרובים אליי, בלי שאצטרך לדבר עם
ההמצאה שלי, בגיבוי מחקר שעשיתי הבוקר לפני שמישהו יאמר משהו, זה לא עוד מאמר על הדרך הנכונה ללחוץ על שפופרת משחת השיניים. המאמר הזה עוסק בפקק. ליתר דיוק, הוא עוסק
My Invention, Backed by Research I Did This Morning Before anyone says it, this is not another article about how to squeeze toothpaste properly. This article is about the cap.
My family went to Cyprus today. I stayed at home and somehow had a fantastic time. I have spent almost the entire day at home. Apart from a trip to
המשפחה שלי נסעה היום לקפריסין. אני נשארתי בבית, ואיכשהו היה לי יום פשוט נפלא. ביליתי כמעט את כל היום בבית. מלבד נסיעה לפיזיותרפיסט וטיול, או אולי נכון יותר לומר
בשבת דיברנו על המשפחה. אחותה של אשתי, בעלה והבנות שלהם היו בחופשה בקפריסין, אחרי שהגיעו מאנגליה. רק שעה טיסה מכאן. אמרתי: למה שלא ניסע? הם חשבו שהשתגעתי. זה שאני לא
On Shabbat, we were talking about family. My wife’s sister, her husband and their daughters were in Cyprus on holiday from the UK. Just one hour away by plane from
If the Ben of ten years ago had passed me in the street today, I think he might have pitied me. In fact, I’m pretty sure of it. He would
אם בן של לפני עשר שנים היה חולף על פניי היום ברחוב, אני חושב שהוא היה מרחם עליי. למעשה, אני די בטוח בזה. הוא היה רואה גבר בן 51 בכיסא
One of the things I find most unsettling about Progressive Supranuclear Palsy is that the word progressive sounds almost harmless. Clinical. Predictable. As though symptoms advance in a neat, orderly
§ אחד הדברים שהכי מטרידים אותי ב־PSP, שיתוק על־גרעיני מתקדם, הוא שהמילה פרוגרסיבי נשמעת כמעט תמימה. קלינית. צפויה. כאילו התסמינים מתקדמים בצורה מסודרת והדרגתית, כזו שאפשר לעקוב אחריה ולהתכונן אליה.
Not one pill out of the 44 aimed at curing PSP…At 3am this morning, I did something I haven’t done for a very long time. I looked properly at my
בשלוש לפנות בוקר היום עשיתי משהו שלא עשיתי כבר הרבה מאוד זמן. הסתכלתי באמת על קופסת התרופות שלי. בימים האלה אני כבר לא מסדר בעצמי את התרופות שלי. אשתי